ברוקסיזם זוהי תופעה המתרחשת לעיתים (יומית או לילית), בה ישנה פעילות יתר של שרירי לעיסה, בלי קשר ללעיסת מזון.
בתופעה זו יכולים להיות כיווץ שרירי לעיסה (טריזמוס) או תנועות שחיקה של לסת תחתונה.
לאחרונה השתנו מאד ההיבטים בנושא הזה, בעקבות מחקרים רבים בנושא, שזוהי אינה מחלה, אלא הסתגלות נדרשת של הגוף, המכוונת לפתרון בעיות שונות ומגוונות, הן פיזיולוגיות והן פסיכולוגיות. סימנים קליניים רבים מתאזנים אחרי פעילות הברוקסיזם, כגון: לחץ דם, רמת סוכר, רמת אדרנלין, סדירות התכווצות לבבית וחום הגוף. כך למשל, כתגובה לשחרור מתח משתחררים רדיקלים חופשיים וברוקסיזם מוריד את רמתם.
לילדים עד גיל 15 הברוקסיזם הוא הכרחי לחלוטין, במשנן חלבי הוא תורם לשחיקת שיני חלב, שבלעדיה אין הכנה למשנן קבוע וגם לשחרור והתאמתם של תפרי הגולגולת, עקב השפעתם של שרירי לעיסה. חוסר ברוקסיזם אצל ילד היא בעיה גדולה מאד. בשלב היווצרותו של סגר במשנן קבוע הברוקסיזם תורם לסגירת שיניים נכונה ושחרור מתח הקשור להתפתחות מערכת הורמונלית.
יש מחקרים שמראים, כי כ3% מהאוכלוסיה סובלים מברוקסיזם, אבל בפועל התופעה ישנה אצל כולם, רק במידות שונות (שחיקת יתר של זגוגית (אמייל) השן, בעיות במפרקי הלסת, הפרת סגר וכאבים).
כיוון, שתופעת הברוקסיזם היא לא מחלה, אין גם איך לרפא אותה, אלא רק ליצור תנאים, בהם התופעה לא מזיקה לשיניים, ללסתות, לשרירים ומהמבנים הסמוכים.
טיפול בבעיות הקשורות לברוקסיזם מחייב איבחון נרחב ונכון, טיפול ושיקום. ברוב המקרים, הטיפול מחייב סד לאיזון שרירים (ימיומי או לילי) ולעתים אף עזרה פסיכולוגית (במצבי מתח קיצוניים).
